כמו כל דבר שמגיע משכנותינו, מדינות ערב, גם המושג קפה טורקי אפוף במסתורין. סביב הקפה הטורקי יש שלל סיפורים על טקסיות מיוחדת ואווירה השמורה לאגדות אלף לילה ולילה, בדים צבעוניים וריחות חזקים של תבלינים.
היום רבים טועים לחשוב שקפה טורקי הוא פשוט קפה שחור, אך בעצם הקפה הטורקי הוא סוג מסוים וספציפי ביותר של קפה שחור. מקורו של הקפה הטורקי הוא, כמובן, בטורקיה, בימי האימפריה העותומאנית הגדולה.
מספרים שכאשר הפסידה האימפריה העותומאנית במלחמה מול האימפריה הרומית העולה, ברחו הטורקים חזרה לארצם והשאירו מאחוריהם כמויות אדירות של שקי קפה. כך התגלה הקפה הטורקי לעולם והפך למנהג מקובל.
קפה טורקי נעשה מפולי ערביקה אותם נהוג לקלות עד לפיצוץ הראשון. קלייה זו מיוחדת לקפה הטורקי והיא זו שנותנת את הצבע הבהיר יחסית של פולי הקפה. לאחר הקלייה נטחנים הפולים עד להפיכתם לאבקה, אליה יש הנוהגים להוסיף גם הל.
אם כולנו מכירים את הפינג'ן בו מבשלים את הקפה השחור, בעגה הטורקית קנקן בישול הקפה נקרא ג'זבה. הבישול של הקפה הטורקי הוא בישול ארוך וממושך הדורש סבלנות רבה ונועד להפיק את מירב הטעמים מפולי הקפה הטחונים.
ההגשה הקלאסית של קפה טורקי היא ללא סוכר, אך אם אתה מעוניין בכל זאת להמתיק את המשקה, יש לבשל את הסוכר יחד איתו ולא להוסיף אותו בסוף. כמו כל מנהג עתיק בעל מסורת של שנים, גם בהכנת קפה טורקי ישנם חוקים ברורים ואין מקום לאלתור או להחלטה שרירותית על כמות הסוכר המתווספת לבישול.
ישנן שלוש רמות המתקה לקפה הטורקי:
קפה טורקי ללא סוכר נקרא ס?ד?ה קהוה, ביטוי שפירושו קפה פשוט.
יש שלל מיתוסים ואמרות סביב הקפה הטורקי והכנתו, הראשונה שבהן ואולי זו שמסבירה יותר מכל את האווירה המסתורית שאופפת אותו, נוגעת לקריאה בקפה, שמקורה הוא במסורת הטורקית של שתיית הקפה.
על פי מסורת זו, כאשר מסיים אדם מסוים לשתות את הקפה הטורקי שלו, המוגש לו בכוס הנקראת פינג'אן, הוא הופך אותה כשפניה כלפי מטה על הצלוחית בה הוגשה. אחרי שהכוס מתקררת, המארחת קוראת לאורח שלה את עתידו על פי האופן בו יבש הקפה על הכוס.
ההכנה עצמה של הקפה צריכה להיות מקצועית ומעידה על כבודו של המארח מול אורחיו. לקפה, כל קפה, יש קרמה ? קצף עדין ובהיר. הקרמה של קפה טורקי נקראת קאימק, והיא המעידה על איכות הקפה. במקרים מסוימים, בהם מגיש מארח לאורחיו קפה אשר איבד את הקאימק, המבוכה גדולה והכבוד שלו מול אורחיו נופל באחת.